קוואק

#ריקישחםמדריכתכושר #ריקישחם

היי כולם,

רצתי בפארק היום עד האגם, עם מסכה ועם כפפות ועם שני מטר זה מזה, ואני מזמינה אתכם כולם לצאת לשבילים ולשמש ולפגוש בעולם שבחוץ, בריא וממתין שנצטרף גם אנחנו למעגל הטבעי שבו.
שלכם,
ריקי שחם

 

לברוח מעיניני העולם
אני פונה לברווזים,
יצורים רבי חן-קומי
שישנים מקופלים
עם הראש בתוך כנף לבנה
לצד המים בקרירות,
או שמוצאים דברים כל מיני
לאכול בתוך השלוליות
ובתחתית הבריכה,
עם זנב מורם, או שמתנודדים
כמו מלחים על חוף
של אגמים, או שמדוושים
–שמאל! ימין!– ברגלי מניפה
שהם להם משוטים איתנים
צפים על חרטומים לבנים
כל ציפור סירה
ובאדוות מזרימים הלאה את המתיקות
של נתיב המים הרחב…
כשיורד הלילה אתה מתגנב
למעלה, ברווזון
אל תוך קן שטוף אור כוכבי-מים.
קרן ירח, צללים,
חבצלות רטובות:
חוששת מדי להירדם
באין סוגר
שינקוש בשיני
הסמור והשועל.
אך בחמימות שמתחת
רכות בגוון תכול-מעונן
וכשתבוא רעב
לשלוק בגנבה
חיים חדשים,
הפראיות
תאחוז באמא ברווזה.

פרדריק וויליאם הארבי

3 Comments

  1. מאד קשה לי לרוץ עם מסיכה וכפפות. מעדיפה לרוץ בלי ולהקפיד על שמירת מרחק.

  2. תמונה מקסימה,
    אכן חשה שהטבע קורא לנו לשוב אל חיקו אך מתוך מקום של כבוד.
    ימי הקורונה לא חלפו לבלי שוב ואולי לא יחלפו, קריאה לנו, די לעשות בטבע כבשלנו, גם אנחנו רק אבן מתגלגלת כפי שאומר השיר הידוע….

Leave a Reply

כתובת האימייל שלך לא תפורסם


*